עולם הצעצועים של היום - בין משחקי עץ מונטסורי לטרנדים מודרניים

תפקידו ההתפתחותי של המשחק בעולמם של הילדים הגישה של מונטסורי וצעצועי העץ

מריה מונטסורי הייתה מחנכת, מורה ורופאה איטלקיה שחייה בשנים 1870–1952.
מריה מונטסורי היא אחת מהדמויות המשפיעות ביותר בתחום חינוך הילדים, ומתוך עבודתה עם ילדים
היא פיתחה גישה חינוכית פורצת דרך ומהפכנית, שהשפיעה גם על עולם צעצועי העץ והמשחקים ההתפתחותיים
המודרניים. לשיטה של מונטסורי מספר עקרונות מרכזיים.

מי הייתה מריה מונטסורי ומה עומד מאחורי הגישה

מריה מונטסורי הייתה מחנכת, מורה ורופאה איטלקיה שחייה בשנים 1870–1952.
מריה מונטסורי היא אחת מהדמויות המשפיעות ביותר בתחום חינוך הילדים, ומתוך עבודתה עם ילדים
היא פיתחה גישה חינוכית פורצת דרך ומהפכנית, שהשפיעה גם על עולם צעצועי העץ והמשחקים ההתפתחותיים המודרניים.
לשיטה של מונטסורי מספר עקרונות מרכזיים.

מינימליזם וסדר

העיקרון הראשון הוא מינימליזם וסדר.
מונטסורי האמינה שסביבה פשוטה ומאורגנת מאפשרת לילדים להיכנס למצב של ריכוז עמוק.
מספר מועט של חפצים ועומס חזותי מינימלי עוזרים לילדים להתמקד ולהעמיק בפעילות אחת כל פעם,
וכך להעשיר את איכות וחווית הלמידה של הילדים. חומרים טבעיים והעולם החושי של הילד.

העיקרון השני הוא שימוש בחומרים טבעיים ומוחשיים.
מונטסורי שמה דגש על שימוש בחומרים מעץ, בד, זכוכית ומתכת - ועיקרון זה עומד גם בבסיסם של צעצועי עץ רבים,
הנחשבים חלק משמעותי מהמרחב החושי של הילד. לשיטתה אלו הם חומרים עם משקל ומרקם ״אמיתיים״,
והמגע עם החומרים בעלי מרקם, משקל וטמפרטורה שונים מפתח את הלמידה והתפיסה החושית
ומחבר את הילד לעולם הפיזי, להבדיל מגירויים מלאכותיים.

בחירה עצמאית כבסיס לביטחון עצמי

העיקרון השלישי דוגל במשחק עצמאי ובחירה חופשית. הילדים בוחרים בעצמם את סוג המשחק
והפעילות ועובדים בקצב אישי אותו הם מתאימים לעצמם.
אופן זה של משחק מקנה תחושת סיפוק, פיתוח עצמאות ותחושת אוטונומיה, ביטחון עצמי ומשמעת עצמית
המונעים מתוך מוטיבציה פנימית ולא מתוך לחץ חיצוני.

פחות גירויים - יותר עומק

העיקרון האחרון שם דגש על פחות גירויים ויותר עומק. בהמשך לעיקרון הראשון,
שיטת מונטסורי שמה דגש על שימוש בחומרים וחפצים פשוטים ומופשטים המעודדים חקירה,
חשיבה יצירתית והעמקה, בדרך של מועט המחזיק את המרובה. להבדיל מצעצועים רועשים עמוסי פרטים
אשר לא מספקים לילדים רמה כזו של למידה והעמקה.

צעצועים אלו, שרבים מהם מיוצרים כצעצועי עץ פשוטים וטבעיים נועדו לאפשר משחק עצמאי
שתומך בהתפתחות הטבעית של ילדים בהתאם לעקרונות שציינו.
מטרתם היא לעזור לילדים ללמוד דרך עשייה וחקירה עצמאיים, ולא רק להעסיק או לבדר אותם.
צעצועים אלו פשוטים בעיצוב שלהם, ללא אורות, קולות או לחצנים מיותרים.
כאמור, הם עשויים מחומרים טבעיים כגון עץ, בד, מתכת ועוד. בדרך כלל לכל צעצוע יש מטרה לימודית אחת מרכזית,
והוא מתמקד ביכולת אחת כגון התאמה, השחלה, מיון, ספירה, סגירה ופתיחה וכדומה.

הצעצועים נועדו לאפשר משחק עצמאי ואפשרות לטעות, כך הילד יוכל לעשות מעין רפלקציה ו
לתקן את הטעויות בכוחות עצמו, לשם פיתוח עצמאות, ביטחון עצמי ויכולת ריכוז.
כמו כן, הצעצועים מותאמים לשלב ההתפתחותי ולגיל של הילד.

המשחק כקרקע לצמיחה קוגניטיבית ורגשית

המשחק מהווה קרקע טבעית ללמידה עמוקה, ומקדם תהליכי חשיבה, יצירתיות והתפתחות רגשית כבר מגיל צעיר.

חשיבה סיבתית ופתרון בעיות

משחק בצעצועים מפתח ומטפח מגוון של תכונות חשובות ומשמעותיות.
ראשית משחק בצעצועים מעודד חקירה וסקרנות דרך ניסוי. דרך פירוק והרכבה של צעצועים
וכמו כן, הפעלת לחצים קינטיים ותנועות, ילדים מוצאים תשובות לשאלה של ״מה יקרה אם אעשה כך?
״ ודרך זה שאלות ״מה יקרה אם?״ נוספות ומגלים בהדרגה את התשובות וחוזר חלילה.
״מה יקרה אם הפעם אעשה כך ולא כך?״, ״מה יקרה אם בנוסף לכך אעשה גם כך?״ וכדומה.
דרך המשחק בצעצועים ילדים מפתחים את אבני הבניין של חשיבה סיבתית, חוקי סיבה ותוצאה,
דרכים שונות לפתרון בעיות והבנה בסיסית של חוקי העולם הפיזי והדינמיקה החברתית שבו.

מרחב המשחק כמעורר יצירתיות וגמישות מחשבתית

משחק בצעצועים מפתח גם יצירתיות, כשילדים משחקים בגילאים מוקדמים הם אינם מוגבלים לחוקים ולהוראות,
הם ממציאים את החוקים בעצמם, ונותנים תפקידים ושימושים מקוריים לחפצים שלתודעה של מבוגרים קשה יותר לעשות.
עץ או משאית יכולים לשמש כבית, כדורים וקוביות יכולות להיות מכוניות או חלליות, ולבעלי חיים
יכולים להיות מגוון עצום של תכונות אנושיות. חוסר ההגדרה והחופש הטוטאלי שבמשחק מעודדים חשיבה גמישה
ומחוץ לקופסא, יוזמה ויצירתיות וביטוי עצמי בדרכים עמוקות ביותר.

דמיון, אמפתיה ויכולת ליצור קשרים חברתיים

בהמשך לכך ובקשר ליצירתיות, משחק בצעצועים מפתח את הדמיון. דרך המשחק ילדים מתנסים בזהויות שונות,
הדינוזאור הרע והדוב הטוב, החייל האמיץ שמציל את חבריו ביחד עם חברו הרובוט וכו׳.
דרך זאת הם מתנסים במגוון מצבים ורגשות שונים בסביבה שמצד אחד בטוחה ומצד שני חופשיה וללא גבולות.
משחקי דמיון אלו עוזרים לילדים בעיבוד והבנה של חוויות וסיטואציות יומיומיות, פיתוח אמפתיה וסימפתיה
והבנה ראשונית של רגשותיו ורגשותיהם של אחרים.

לבסוף, משחק בצעצועים במיוחד עם חברים ואחים, מלמד את הילדים עקרונות של שיתוף ומשא ומתן.
מושגים כמו תורות ומכאן תכונות כגון סבלנות וכמו כן מקנה להם יכולות מנטליות בצורה של חוויה
והתמודדות עם מצבי תסכול, כישלון והצלחה. מכאן אפשר להבין שמשחק בצעצועים משמש כנתיב בין עולמו הפנימי
של הילד לבין העולם שסביבו והסובייקטים הנוספים שקיימים בתוכו.

סיכום

בעידן המודרני של מסכים שמפוצצים את הילדים באורות, קולות ואנימציות המתחלפים בקצב מהיר ועמוס,
הורים רבים מחפשים אפשרויות משחק רגועות ומיטיבות יותר שעוזרות לפיתוח הכישורים הקוגניטיביים של הילד
במקום לנוון אותם. הגישה של מריה מונטסורי מציעה האטה חיובית, נוכחות בעולם הפיזי וחיבור לסביבה ולרגע הנוכחי.
בפועל אפשר לראות יותר ויותר הורים שבוחרים בצעצועי עץ איכותיים, כמו אלו שמופיעים גם באתר מר צעצוע,
כחלק מהחזרה לחומרים פשוטים וטבעיים. שיטה זו מראה שילדים אינם זקוקים לגירוי יתר תמידי
על מנת להתפתח באופן תקין, אלא למרחב המאפשר להם לדמיין, ללמוד, לטעות ולתקן בכוחות עצמם.